כשהדיבור הפנימי שלי התיש אותי

עד לפני כמה שנים הייתי חוזרת מותשת מכל טיול בקבוצה. גם מטיול קצר וקליל.
נעזרתי בידיד שהיה לי אז, כזה שידע לשאול את השאלות הנכונות, ואחרי כמה פגישות הבנו: מה שעייף אותי בטיול היה מה שקרה בראש שלי.

המפגש עם האנשים שבאו לטיול. תמיד שמחתי למפגש, ומצד-שני, רוב זמן הטיול המוח שלי עבד במרץ. כל כך עסוק ונמרץ הוא היה, ועייף אותי נורא.
הוא שקל, מה להגיד, איך להגיב, והשווה אם את זה להגיד ואיך לעשות מה. מה היא והוא והם יחשבו עלי בגלל מה שאמרתי/ לא אמרתי/ עשיתי /לא עשיתי. ומה להגיד/ לא להגיד/ לעשות/ לא לעשות כדי שהם יחשבו שאני הכי. חכמה, יודעת וכמובן נחמדה והכי….אני כבר לא יודעת. כדי שהם יאהבו ויערכו אותי. והשקילות וההשוואות עייפו ואתי הרבה יותר מהמאמץ הפיזי. תמיד הייתי בכושר-פיזי מצוין, הוא אף-פעם לא היה מספיק כדי לעמוד בעומס של הדיבור הפנימי שלי. ושלא נתן לי מנוחה.

ערב אחד, אחרי שחזרנו מטיול קצר במיוחד, הבנתי. זה לא הכושר הגופני שלי שלא מספיק, זה הדיבור הפנימי שלי שלא מפסיק.
ואחרי כמה שבועות הצלחתי להחליף אותו ולחזור מאוששת גם מטיולים יותר קשים.

עד ש….בזמן האחרון הוא עלה שוב, בגירסא חדשה, והרגשתי שהוא יוצר בי לחצים ומתחים גדולים מידי. כמובן שמיותרים מידי. 🙂
כבר ידעתי את הסוד, אי-אפשר להשתיק אותו, אפשר להחליף אותו.
ובסוף השבוע שעבר הצלחתי להשתיק אותו כליל.
וכן, אני מה-זה מרוצה!

זו כזו הקלה.
אני שואלת את עצמי: מה החליף אותו? איזה קול מדבר בי עכשיו?
אולי זו סוף-סוף אני?
אני שומעת דיבור בשפה שלי, יש בו שקט, ותשומת לב והקשבה. שהצלחתי להבין מי אני, ולראות ולקבל את עצמי. אני יודעת מה באתי לעשות, ולמה אני כאן. עכשיו הקול הזה ברור מתמיד, אני שומעת אותו. מרגישה מלאה ובטוחה.

הקולות הקודמים השתתקו, כשמצאתי קול בטוח וברור. קול שקט ומרוצה, שכבר לא שוקל או משווה. כדי למצוא אותו ולשמוע, הייתי חייבת לגלות מי אני.

צעד גדול בדרך הזה קרה לפני 3 שנים, קרוב מאוד למקום שהייתי בו בסוף השבוע האחרון, למקום בו סגרתי מעגל עם הישן, והתחלתי לפסוע בעוצמה בדרך החדשה. יש לי מורות , וגם אני עצמי בטוחה יותר. מעיזה הרבה יותר.

סיפרתי ומסרתי לאדמה את הסיפור הישן שלי, כדי שתיקח ותשחרר אותי מכברת חיי הקודמים. שתיקח אליה ותתמיר את כאבים, האכזבות ותסכולים. סיפרתי לה גם על השמחות, על ההישגים והנצחונות. סיפרתי על התחושה הנפלאה שזרמה והחייתה אותי, כשעמדתי מול הקהל שבא ורצה לשמוע את סיפור חיי-המטלטל. הקהל שמע קרבה למוות, מזל, אופטימיות וניצחונות, ואני ידעתי שהסיפור הוא אחר. ידעתי שזה לא סיפור על אופטימיות ועל גבורה, אלא פשוט סיפור של חיפוש דרך. הקהל התרגש, ואני הרגשתי כמעמידת פנים.

שוטטתי עליה, מתהלכת, פוסעת, מרגישה אותה. אדמה מתחת לכפות רגלי, תומכת, מרפאה ומאפשרת. אני מספרת, עם בטן שעולה בה כאב והופך בה, כשהעצב גדל בי ומתעצם לדמעות, צער על הדרכים האחרות שלא הלכתי בהן. אולי לעולם לא, אולי עדיין.

הפעם אני מתהלכת לגמרי לבדי. שומעת בברור את עצמי. מניחה כף-רגל בתשומת לב עמוקה וקשובה. ומתרחשת שיחה. אני מספרת, ואדמת המדבר מקשיבה. היא לוקחת ומפנה מקום. סימני הטבע מראים לי- את הדרך הפתוחה בפני.

מרגישה ובטוחה, אני המתהלכת על פני האדמה. הדרך תיסלל כשאתהלך בה. אני המתהלכת על פני האדמה, באתי לעולם כדי לחבר אנשים לטבע ואת הטבע לחבר אלינו, האנשים. פעם רציתי להיות עץ, והיום אני עץ שיכול ללכת, מחבר בין אדמה לשמים, צינור בין שמים לאדמה. אני עץ המתהלך על פני האדמה.

וקול הקולות האחרים נדם.

8 תגובות

  1. ההולכת על פני האדמה!

    אני חושבת שאת יותר מעץ. את מדבר.
    דומם צומח חי ומדבר.

    יכול להיות שיש פגם באיזה רובד או מדרגה ושמקרין החוצה
    והתפיסה
    היא שאפשר מחוצה לו.

    אבל
    את מגלה
    שזה הכל פנימה.

    אני חושבת שזה את קוראת שאת משתיקה את הקול הפנימי.

    לרצות , צרה קמץ חולם
    אם ככה מנקדים
    מישהו אחר.
    זה כשאת לא סומכת
    מלאה
    עם מי שאת.
    בסך הכל
    זה הכל
    השתקפות שלנו, ככה אני מבינה, אולי מההשלכה,
    של צורך בתיקון האמונה?

    1. הי ניצה,
      תודה שקראת והגבת.
      לא ממש הבנתי את כל מה שכתבת.
      אשמח לדבר איתך על כך.
      תתקשר אלי 054-7715392,
      להתראות, חגית

    1. תודה מורתי ליה,
      גם למי שמגיעה מוכנה יש כברת דרך לעשותה.
      את כברת הדרך הזו שלי, אני עושה בעזרתך.

  2. חגית יקרה,
    מעורר השראה לקרוא על מסע החיים שלך, על הליכתך על פני האדמה, ועל מבטחך שאותו את שמה באותה אדמה ובאותו הטבע. מאחל לך שתמשיכי במסע ובמילוי ייעודך – העולם זקוק לכך.
    וגם הכתיבה שלך ויכולת השיתוף שלך מעוררות השראה – תודה 🙂

    1. תודה דן,
      מחזק ומרגש עבורי לקרוא את שכתבת.
      מסעי יהיה כרוך במסעותיהם של חברי ה'שבט' שלנו,
      כמה משמח שגם בזה שלך.
      להתראות במסע הקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמי לעדכונים על הטיולים וחדשות מהאתר

התחלת שיחה בוואטסאפ
1
אשמח לדבר אתכם!
ברוכים הבאים, אשמח לדבר אתכם!